יום חמישי, 1 ביולי 2010

ארוחת טעימות בסוהו ראשון לציון

ביום ראשון האחרון לקחתי חלק בארוחת טעימות של בלוגרים במסעדת SOHO בראשון לציון.

הגעתי בשעה 8 בערב למסעדה נעימה באיזור התעשיה של ראשון, בעיצוב חלק וחדשני ועם מוזיקת רקע נחמדה שהווליום שלה עלה וירד במהלך הערב. במהלך ההמתנה לפתיחת הארוחה הרחתי ריח מעיק של סיגריות (לי הוא מאוד מפריע), ראיתי אנשים מעשנים ושאלתי את המלצרית שלנו לגביי העישון. הוסבר לי שבחלק הפנימי העישון מותר (כנראה שלראשון לציון חוק העישון לא הגיע), החלק הפנימי הגדול הרחב והממוזג ואילו בחלק החיצוני הקטן יותר העישון אסור, לא ממש הגיוני בעיני.


במנות הראשונות קיבלנו את

סלט הנבטים האינדונזי - יקיטורי עוף במרינדת קארי על מצע נבטים, נבטי חמניה, ג'ינג'ר כבוש, פטריות יער, צנונית ועגבניות שרי. ברוטב רימונים, למון גראס, צ'ילי, ג'ינג'ר ושמן שומשום (59).

לקחתי חתיכת אחד משיפוד העוף והיה בו סחוס, חוץ מזה הטעם היה מוצלח, לעומת זאת מצע הירקות היה חריף לי מידי בשילוב הצ'ילי והג'ינג'ר שהיה מודגש מאוד.

סביצ'ה בורגול - סביצ'ה בס על מצע בורגול בשילוב עגבניות, עגבניות מיובשות, כוסברה, פטרוזיליה ומעט צ'ילי חריף. ברוטב עגבניות צלויות בחומץ בלסמי ושמן זית (52).

המנה שמתחילה בשם סביצ'ה הייתי מצפה להרבה יותר בס, כמות הדג מעל הבורגול מזערית והרגשתי שהיה חסר בה משהו, לדעתי טיפה חמיצות היתה תורמת רבות. שילוב הבורגול הירקות והרוטב היה טעים וברמת חריפות מוצלחת.

סשימי סלמון - סלמון צרוב ברוטב וואסבי וינגרט ומעל צ'ימצ'ורי מיונז, קוויאר סלמון ובצל ירוק (59).

לדעתי רוטב הצ'ימצ'ורי היה מעולה, ניתן היה להרגיש את טריות הקוויאר בהתפצפצות הביצים בפה ושילוב הטעים היה מוצלח, לעומת זאת טעם הדג נעלם ולא ממש הרגשתי שאני אוכלת סלמון.

טוקיו פיצה - סשימי טונה פרוס דק, עגבניה, אבוקדו, בצל סגול ונבטי חמניה על מצע של בצק פריך ברוטב צילי מתוק חריף ומיונז (59).

את הצ'ילי המתוק חריף לא הרגשתי, לעומת זאת מישהו השתולל שם עם נגיעות הטבסקו על המנה ולרגע השתעלתי. חוץ מהפרט הקטן הזה זו היתה המנה האהובה עלי, שילוב של טורטיה קריספית, דג טרי, ירק מתאים ותיבול מוצלח (חוץ מהנ"ל) קנה אותי.

ספייסי טוביקו - אין לי את הפירוט המדויק או המחיר של הסושי כי הוא פשוט לא מופיע בתפריט, אז אשתדל לתאר במדויק. סושי במילוי מלפפון קראנצ'י , מצופה בביצי דג מעוף ומעליו טונה קצוצה וסושי מצופה בשומשום קלוי ומעליו סלמון קצוץ. שניהם היו טעימים בשילוב חריפות מעודנת, אבל אחרי סושי הסלמון נשאר בפה קצת טעם שומשום שרוף. שאלתי את שכנתי והיא דווקא אהבה את הטעם שנשאר ככה שזה עדין של העדפה.

ועכשיו הגענו למנות העיקריות

פילה בורי ג'מבו - ברוטב אגדשי ופטריות ומוגש על מצע של פיטריות (119).

הפילה הגיע במעטפת קריספית וטעימה אבל הוא בושל קצת יותר מידי והפירה עם הפטריות היה יותר מידיי מלוח אפילו לחובבת מלח שכמותי.

יקיטורי פילה בקר - משרה בסויה ופלפל סצ'ואן. מוגש על מצע אורז מוקפץ עם פטריות שיטקה ברוקולי וצ'ילי (110).

המשרה נתן לבשר טעם מתקתק ומאוד טעים רק חבל שהבשר היה וול וולדאן, כמה דקות טובות פחות והבשר היה מושלם. האורז היה בשילוב לא מוצלח של חריף ותפל והחתיכת ברוקולי שטעמתי לא ממש היתה קריספית כיאה למוקפץ אלא נפולה ומושי.

הגענו לחלק הקינוחים, שלושה במספר

וופל בלגי מוגש עם גלידת וניל, ממרח ריבת חלב, ממרח אגוזי לוז ופיסטוקים (37). הוופל היה נאפה בדיוק ברמה המתאימה והגלידה המצורפת היתה מוצלחת, לחובבי הוופל מומלץ.

פירות יער בשמנת - מסקרפונה מעל לאיטריות קדאיף (39). המנה הפחות מוצלחת מבין הקינוחים, האטריות היו טריות ופריכות, לטעמי למסקרפונה היה מעין שילוב טעם של מרגרינה ושמנת ופירות היער והרוטב היו חמוצים מידיי.


פרמידת קרם ברולה ברוטב בננות וקרמל חם (37). הרוטב החם עושה רק טוב לבננות ולקרם ברולה שהיה מנוקד בנקודות קטנות של וניל. מעל היתה שכבת סוכר טעימה ופריכה.

פרמידת קרם עוגיות - עוגיות פצפוצי אורז קרמל ושוקולד וביניהם גלידת קרם ועגיות (39). לדעתי היתה גולת הכותרת, העוגיות היו שוקולדיות במידה הנכונה והמוצלחת ביותר בשילוב עם גלידת העוגיות היה טעים!

רציתי לציין שכל המנות שראינו היו מנות גדולות וישביעו כל סועד ואפילו שניים במחיר שבהחלט שווה את גודל המנה.

במהלך הערב ניגש אלנו מומחה הבירות והקוקטיילים של המקום והסביר על כל הבירות החדשות והקוקטלים שהגיעו למקום, אני לא שותה ככה שלא אוכל לספר על הטעמים אבל נראה שהאנשים מסביבי נהנים מהם.

כמה תודות

לעופרי המלצרית המקסימה שלנו שהקשיבה לכל הבקשות שלנו.

לעכבר קפה שארגנו את הערב.

לסוהו שאירחו את כולנו.

ותודה לששת שכל התמונות המצורפות צולמו על ידו.



אשמח לשמוע את דעתכם על המקום ו/או אם טעמתם ואהבתם יותר או פחות.


בתיאבון

אודליה


הפוסט המקורי פורסם 16/09/09 http://cafe.themarker.com/review/1226002/

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה