יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

הפתיחה המחודשת של בית בנמל

סיביל גולדפיינר, המייסדת של בית האופנה קום איל פו חברה לרנן מוסינזון וכרם הלברכט מייסדי גלריית החללית, להשקת בית בנמל כבית מסחר לאופנה, אמנות, מין ומחשבה.

הבית עוצב כחלל פתוח על ידי סטודיו מו ככל-בו ענק המכיל מבחר דברים בהם בגדים, יריד אמנות צעירה, ספרים מיד שנייה, אביזרי מין, כלי גינה, פריטי מעצבים ומוצרי סחר הוגן.

בבית החדש מוצעות מבחר סדנאות מעשיות כמו עיצוב סנדלים (נראה לי מגניב ) וקורסים עיוניים. כסנונית ראשונה יתקיים במקום מפגש עם זוג פילוסופים צעירים שיעבירו קורס הבוחן את מוסד הנישואין לאורך ההיסטוריה דרך יצירות אמנות וסדרת מפגשים עם עיתונאיות שידברו על העבודה מלפני ומאחורי המצלמה.

כמו שכבר כתבתי ניתן למצוא בקומפלקס החדש פינות שונות המתמחות בארבעה נושאים: אופנה, אמנות, מין ומחשבה. על החלק האופנתי חולשת חנות הדגל של קום איל פו, כשבנוסף תמצאו חנויות של מעצבים אורחים כאניה פליט ויוסי קצב ל-SKETCH, כלי בית ומצעים, מוצרים לגינה האורבנית, אופניים, טואלטיקה אורגנית, מוצרי נייר, גופי תאורה, אביזרי צילום ומוצרי סחר הוגן שאוצרת עמותת "אחותי".

בתחום המין תמצאו את סיסטרז - חנות לארוטיקה וצעצועי מין שלא צילמתי מטעמי צניעות ;)

כמו שציינתי בחלל הוקמה ספרייה שמתפקדת כחנות ספרים מיד שניה וכחלל עיון ובו כ-2000 כותרים בארבעת תחומי הידע והעשייה של הבית. בנוסף, מתקיים במקום יריד אמנות קבוע של אמנות צעירה למכירה באוצרות של יעל קרון, מנהלת גלריית החללית.


בחלל גם מתקיימים שיעורים בהקשרים תרבותיים רחבים. מומחים בתחומים שונים משמשים גם כמורי הספרייה ומציעים מגוון שיעורים עיונים ומעשיים נגישים, ממוקדים ובלעדיים. בנוסף, כדי להקל על ההתמצאות בשפע, מדי חודש, דיירי בית בנמל ודמויות בולטות בתחומן ממליצים על ספר החודש בכל אחד מתחומי ההתמחות.

ניתן למצוא במקום את מסעדת הבית שמציעה אוכל בסגנון ים תיכוני משוחרר שלשמחתי כבר לא צמחוני, באירוע הוציאו כמה מנות קטנות לנשנוש ואני יכולה להגדיר אותם כ-לא מוצלחים, מכיון שאלו לא מנות המסעדה הם לא יכולים להעיד על התפריט. ניתן למצוא במקום את כולה, מרכז הטיפולים שממשיך להיות חלק מהמתחם.

כייף לבקר במקום, לעבור בין המדפים ולסיים את הביקור בישיבה בספרייה ולדפדף בספרים הכל כך מקסימים מפעם בהם ניתן לראות את התמימות מכל דף ודף

אודליה

בית בנמל

האנגר 26 נמל ת"א

יום שלישי, 16 באוגוסט 2011

חדש על המדף – החמוצים בכפר של איתן סגל

קבלתי לטעימה את סדרת החמוצים החדשה שמגיעה תחת השם "בכפר של איתן סגל". איתן סגל הוא מגדל מלפפוני טעם ממושב נתיב העשרה, מלפפוני טעם הם המלפפונים הקטנים שתמצאו נמכרים במגשיות בתוך המקררים. המבוגרים יותר מתארים את הטעם המלפפונים כטעם של פעם כשלמלפפון היה טעם של מלפפון


קבלתי לטעימה מבחר חמוצים בהם: מלפפונים, עגבניות שרי, כרוב כבוש, פלפלים אדומים וסלרי. חייבת לציין שההעדפה הראשונה שלי בתחום הזה היא לחמוצים בחומץ וקצת במלח.

טעמתי לי קצת מכל צנצנת והינה דעתי על כל אחד מהם: הכי פחות התחברתי לפלפלים האדומים והסלרי, לא אוהבת פלפלים אדומים שעברו תהליך, סלרי אני אוהבת רק אחרי שעבר בישול ולכן היה לי קשה עם הסלרי המוחמץ. המלפפונים במלח קטנים, פריכים ומומלחים בדיוק ברמה הנכונה, טעימים כמעט כמו של אמא (אין כמו של אמא).

אני אוהבת כרוב כבוש ולדעתי חסרה כאן חומציות קלה ושמרתי את המוצר האחרון לסוף. שמרתי את הטוב ביותר לסוף, עגבניות השרי היו פשוט תענוג מבחינתי, כדורים קטנים של כייף שמתפצפצים לכם בפה, היתה שם מתיקות מעודנות שהשתלבה עם המליחות בצורה מושלמת.


חשבתם שסיימתי אז לא, לי אין מה לעשות עם כמות כזו של חמוצים אז אחרי הטעימות הקלות שלי כולם הגיעו לביקור בעבודה והינה תוצאות הטעימה.

הסלרי נחל הצלחה אדירה וכולם התלהבו עד שאחת הבנות שאלה אם מותר לקחת את מה שנותר ואישרתי. למחרת קבלתי עדכון שהאריזה נגמרה ואיפה היא יכולה לקנות עוד

כמוני רוב האנשים לא התחברו כל כך לפלפלים והסכימו שחסרה חומציות בכרוב הכבוש. המלפפונים היו הראשונים להעלם כשלא היה עובד במחלקה שלא הסתובב עם מלפפון בפה. ואחרונות העגבניות שהיו חלק אהבו וחלק שלא כל כך.

חשוב לזכור שכל סדרת המוצרים היא ללא חומרים משמרים ולכן יש להם אורך חיים יחסית קצר לאחר פתיחה.

כל האריזות מגיעות במשקל של 950 ג' ואם אני לא טועה נמכרות במחיר של 19.99.

בתיאבון

אודליה

זו דעתי האישית, אתם יכולים להסכים ויכולים גם לא

מוזמנים לתת בלייק לדף שלי בפייס

חזה עוף בתבלינים ומלח, ללא שמן

חדי העין ודאי הבחינו שהצטרף לבלוג קאונטר לספירה אחורה של 40 יום, בטווח הזמן הזה אני עושה מעין תוכנית תזונתית הומאופטית שבמרכזה ויתור על השימוש בשמן ולכן ייצא שבזמן הקרוב שאעלה כל מיני מתכונים שבבסיסם זהים (הבישול בלי שמן) בשילוב תיבולים שונים שמצאתי בכל מיני מקומות.

הפעם אתחיל בתערובת תיבול שום ועשבי תיבול ללא מלח של מקורמיק.

קניתי לי חבילה של כקילו וחצי חזה עוף וניקיתי אותם מכל השומן, העצמות שנשארו (מרגיז) וחלקים מציקים.

לאחר שטיפה (חשוב שלא יתייבשו) מפזרים מעל את תערובת התבלינים וקצת מלח (אין מלח בכלל בתערובות) ומעבירים למגש עם נייר כסף.

את הנייר כסף מקפלים מעל חזה העוף בצורה כזו שתיצור מעטפת אטומה כדי למנוע התייבשות, אם יש צורך תוסיפו מעל חתיכת נייר כסף ותקפלו מעל את שאר החלקים.

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 25 דקות, מוציאים פותחים את מעטפת הנייר והופכים את חזה העוף ומחזירים לעוד 10 דקות והמנה מוכנה. ההפיכה מעבירה את הצד שבושל במיצים לצריבה קלה.

בגלל כיסוי הנייר חזה עוף נשאר עסיסי ורך במיוחד.

נעבור לתערובת התבלינים Perfect Pinch שום ותבלינים של מקורמיק.

התערובת לא מכילה MSG, מלח או סוכר ויכולה להתאים לאנשים בעליי רגישויות. התערובת מומלצת לחובבי השום ששולט מאוד בטעמים ומביא איתו חריפות מעודנת (וטעימה). עד עכשיו עשיתי בתבלין שימוש בסלט כרוב שהפך לפיקנטי בעזרתו, סלט חסה שהוסיף לו טעם וכמובן חזה העוף לו הוא נתן מרקם דיי דומה לשכבת ציפוי דומה לשניצל (רק קצת).

לסיכום אני מאוד מרוצה מהטעמים שמתקבלים והחסרון היחיד שמצאתי במוצר הוא התמחור, אריזה של 77 ג` נמכרת במחיר של 20.79 עד 24.99, כשאלו המחירים בהם אני מצאתי את התבלין בסניפים שונים.

בתיאבון :-)

אודליה

הערה קטנה לגביי עוף הגליל, קניתי חבילה של קילו וחצי חזה עוף ואחרי שהורדתי את כל החלקים שאף אחד מאיתנו לא ירצה לאכל נשארתי עם פחות מ-900 ג` חזה עוף. לא נראה לי הגיוני ש-600 ג` חזה עוף שקניתי במחיר של 28 שקלים לקילו ייזרק לפח כי עוף הגליל לא טרחו לנקות אפילו קצת את החזה. רק כשאתחיל לשחוט עוף בעצמי הכמות הזו תיהיה מקובלת עליי.

יום שני, 15 באוגוסט 2011

סול קפה, בית קפה שחסרה לו קצת נשמה

גילוי נאות הייתי אורחת המסעדה


ממש לאחרונה נפתח בית קפה חדש במתחם מגדלי זיו, רמת החייל על חורבות הקופי בין (שמאוד אהבתי). המקום מנוהל ע"י אם ושתי בנותיה, האחת אחראית על המוזיקה והאווירה ואילו השניה על תפעול המסעדה. אהבתי את הרעיון הנשמה מאחורי השם ושילוב שמות דרום אמריקנים בתפריט, אבל רק השמות המנות הרבה יותר ישראליות חיוך

''

מבחינת עיצוב המקום, לא ניתן לפספס את חלקי העיצוב של קופי בין ששולבו בשינוי. כמובן שהתפריט שונה לחלוטין ממה שנהוג היה במקום בעבר, מביאה לכאן את רשמיי מארוחת הטעימות. אציין שרוב המנות אם לא כולן הגיעו מוגדלות ולכן אין לי מושג איך הן נראות באמת.

''

פ'וקצת קבב (32), פ'וקצה אישית עליה נחה פרוסת חציל ומעליה קבב על מקל קינמון. מנה נחמדה ופשוטה שהגיעה פושרת ויכול להיות שהיא אפילו מוצלחת יותר כשמגיעה חמה.

סלטColored (42), גבינת מוצרלה ועגבניות עם בזיליקום, צנוברים קלויים ושמן זית גלילי. כל הפריטים במנה מוצלחים והרוב היה לי טעים מאוד אבל החסה עמדה יותר מידי זמן אחרי שחתכו אותה (תציצו בתמונה) ולא שטפו אותה מספיק כך שניתן היה למצוא בה חול, מנה עם המון פוטנציאל שאכזבה.

''

רביולי 4 גבינות (48), מוקפץ ברוטב חמאה ומרווה, על מצע קונפי תרד בשמן זית, לחם ופסטו. נתחיל בזה שהרביולי הגיע עם גוש קטן של תרד ולא ישב על מצע, כשהתרד היה נחמד. הגיעו לשולחן שתי מנות רביולי, את הראשונה לא הייתי מסוגלת לאכול בגלל רמת מליחות בלתי נסבלת. המנה השניה היתה יותר נעימה לחיך וניתן היה להרגיש שהרביולי בושל במידה הנכונה, אחד מטעמי הגבינות השתלט על הרביולי אבל עדיין היה בסדר, בסופו של דבר היה נחמד.

אלבאמה נאגטס (32), עטיפות בטטה מטוגנות במילוי חזה עוף וג'ינג'ר, בציפוי פנקו חריף שמגיעים עם שני רטבים בזיליקום קרמל וצ'ילי מתוק. טעמתי שתי יחידות, באחת מהן ציפוי הבטטה לא בושל ולכן היה קשה ובשני היה רך יותר. אחד הרטבים היה חריף מידי והשני מתוק מידי שהזכיר לי מיי סוכר יותר מאשר קרמל. בעיניי המילוי היה מוצלח, עוד רעיון למנה שהיה מוצלח על הנייר ולא עבר בביצוע.

''

סלט Red Neck (48), סלט רוסטביף אנטריקוט על מצע ירקות טריים בליווי רוטב טריאקי. המנה הגרועה ביותר מבחינה אסתטית, גושי הבשר מעל בציפוי הטריאקי לא החמיאו בשום צורה. טעמתי בכל זאת כדי לגלות שהרוסטביף שהיה עשוי וול דאן וייבשים נפרס בגושים גדולים וקשים במיוחד ללעיסה כשאת הסלט שכחו לתבל ונשארים עם רוב הירקות לא מתובלים כלל או שקיבלו טיפה מתיקות מהטריאקי שלא עובד עם ירקות.

סלט קוטפי הכותנה (42), ירקות טריים, פלפל מוקפץ חם עם תימין וגבינת פטה מגוררת ברוטב וינגרט הדרים. גבינת פטה היא מלוחה אבל כשטועמים את המנה הזו טעמה נעלם ברוטב הוינגרט המתוק מידי. כן, הוא מורכב מהדרים אבל בוינגרט חייבת להיות חומציות מסוימת. הורגש שמדובר בירקות טריים ואהבתי במיוחד את מקלות הסלק אבל מי שמזמין סלט עם פטה מצפה לסלט עם מליחות מסויימת, ממליצה להגיש עם הרוטב בצד.

לסיום העיקריות נגיע למנת ה-Chicka (מחיר 48), נגיסי עוף פריכים לצד פוטטו צ'יפס בקרמל בזיליקום / צ'ילי חריף. נתחיל ברטבים, אחרי הפיאסקו שחיווינו מעלה עם הרטבים הם לא הוגשו לנו וקיבלנו את המנה עם קערית מיונז, הפוטטו שהגיע לצד הרטבים לא כל כך הזכירו פוטטו במרקם או בטעם אלא תפו"א שבושל במים וקצת מלח ולאחר מכן הועבר לטיגון כל כך עדין שלא קיבל פריכות בשום צורה. הגענו לגראנד פינאלה של המנה, נגיסי העוף של מאמא עוף. באמת ובתמים שאני אוהבת את המוצרים של מאמא עוף הלא מעובדים וקונה אותם לעיתים מאוד קרובות אבל כאן היה מדובר בנגיסי העוף המעובדים (האלו שטוחנים כל מיני חלקים ויוצרים מזה צורות) הפשוטים ביותר And that’s all I have to say about it.

''

סיימנו בשני קינוחים, הראשון צלחת עוגיות הבית (18), שלא הורגשה בהן שום ביתיות וכנראה בגלל שאוכסנו באוויר הפתוח הפכו עבשות וחסרות טעם.

השני וופל בלגי (שלא מצאתי בתפריט) שאני מאוד מקווה שהוא חלק מהמנות המוגשות במסעדה ולא הוכן במיוחד עבורנו כי עליו יש רק טובות לספר. הוופל היה חמים, פריך מבחוץ ורך מבפנים, הקצפת טעימה, הגלידה טובה והכל השתלב בצורה מוצלחת.

כפי שניתן לקרוא מעלה לא ממש נהניתי מהארוחה וביקורת היא לא הדבר הכי נעים ולכן אני קודם כל רוצה להודות על האירוח ולומר שיש לכם מיקום מעולה אבל כדאי לכם מאוד להשקיע בבניית המנות ובצוות המטבח שישמור על אחידות וטריות כל המנות.

כרגע אני אוותר על ביקור חוזר בתקווה שבהמשך יהיה שיפור.

אודליה

סול קפה

ראול ולנברג 24, מגדלי זיו רמת החייל, תל אביב

טלפון: 054-3300237

מוזמנים לתת בלייק לדף שלי בפייס