יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

שירות בקפה התחנה או איך לא מתנהגים אל לקוחות / פוסט אורח

אתמול בערב (שני ה-15 לנובמבר) החליטה משפחה חביבה ואדיבה מכל קצוות המרכז להתאסף במתחם התחנה בתל אביב. התכנסנו במיוחד במטרה להגיע להופעת מוזיקה ברזילאית שהתקיימה בקפה התחנה שבמתחם.

הגענו למקום שומם וריק מנפש חיה, התיישבנו ומילאנו שני שולחנות, לאחר כמה דקות כשאני מזכירה שהמקום עדין ריק הצטרף עוד אחד מבני המשפחה ונדרש עוד מקום בשולחן, צירפנו עוד שולחן לשניים בהם כבר ישבנו כדי שנוכל לשבת בנוחות ולהזמין ממטעמיי המקום.

מנהלת המשמרת ישבה ואכלה בשולחן סמוך ציינה בפנינו שיש בעיה כי עוד מעט מתחילה הופעה.... (המקום עדין ריק), השבנו שאנחנו מודעים להופעה ולכן הגענו במיוחד כדי לשמוע את ההופעה. המלצר שלנו מעיר שאסור לחבר יותר משני שולחנות, מנהלת המשמרת מוסיפה כי כשתסיים לאכול תבוא ותסביר לנו מה הבעיה.

בשלב הזה אחד מבני המשפחה לא יכול היה לשתוק יותר להתנהגות המתנשאת והבלתי מתקבלת על הדעת וביקש לשוחח עם המנהל. קם המנהל ופונה לאחת מבנות החבורה ואומר "מה את היית אומרת אם הייתי נכנס לביתך ומזיז שולחנות..." בתגובה קמה החבורה כולה על מנת לעזוב את המקום (תוך תשלום על כוס התה, כיוון שאת שאר ההזמנה לא הספיקו לקבל או לאכול. אחד מאיתנו (גבר בן 70+) העיר למלצר על ההתייחסות, המלצר ענה, אל תצעק עלי, כשהגבר המבוגר הסביר כי אינו צועק אלא אינו שומע היטב.

לאחר חילופי דברים כאלו ואחרים בין מלצר בשנות העשרים המוקדמות שלו לבין אותו אדם טרח המלצר אף לדחוף את האיש המבוגר.

יכול להיות שהאוכל בקפה התחנה מצוין, (יכול להיות, לא הספקנו לנסות) הנוף מרהיב והמיקום משגע. אבל מי רוצה להגיע למקום בו מהלך הגיוני של צרוף שולחן נענה בחוצפה, עזות פנים, אלימות מילולית ופיזית.

במקום נכחו מספיק אנשים שיכלו לעצור את חילופי הדברים בשלב הרבה יותר מוקדם ולא ממש טרחו להתייחס, כל אחד מהם היה מרוכז בעצמו בלבד.

פרטי כותב/ת הפוסט שמורים במערכת.

אודליה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה